איך להתעורר מקול השופר?

אנחנו נמצאים בעיצומו של ימים של תשובה ושל חשבון נפש.
כל יהודי מתפלל כדי לעבור בשלום את הדין וחושב איך להשתפר לקראת השנה החדשה.
המצווה המרכזית של החג היא: תקיעת שופר.
ננסה להבין את המשמעות של התקיעות שופר בראש השנה, ומדוע אין תוקעים בראש השנה שחל בשבת?
המאמר מבוסס על דברי ה'שם משמואל' על פרשת נצבים.

ראשית נביא את המדרש תנחומא, המגדיר את ההבדל בין הצדיקים ובין הרשעים.
כאשר הקב"ה דן את הרשעים, הוא הופך אותם ומעלים אותם מן העולם. לעומת זאת, הצדיקים עלולים לחטוא ולהיענש, אבל לא ימחקו מהעולם.
כמו שכתוב: "זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד (משלי יב, ז). כָּל זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים וּמְהַפֵּךְ בָּהֶם, אֵין לָהֶם תְּקוּמָה. ....... אֲבָל יִשְׂרָאֵל, נוֹפְלִין וְעוֹמְדִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי וְגוֹ' (מיכה ז, ח). כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי וְגוֹ' (מלאכי ג, ו), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵעוֹלָם לֹא הִכֵּיתִי אֻמָּה וְשָׁנִיתִי לָהּ. אֲבָל אַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מדרש תנחומא נצבים סימן א).

ה'שם משמואל' מפרש את דברי המדרש, בצורה נפלאה.
הוא אומר שיש הבדל מהותי במעשה הצדיק מול הרשע. הצדיק פועל מעומק הלב בכל מה שהוא עושה, ללא קשר במצבו האישי. לכן, אם מצבו הכלכלי יהיה בכי רע, הוא ימשיך לעבוד את ה' מכל הלב.
לכן הפסוק במשלי, משתמש בפועל 'הפוך' כדי לרמוז לנו, שאם מצב הצדיק יתהפך לרעה, הוא לא ישנה את התנהגותו. כמו הנקודה המרכזית בתוך גלגל שתמיד תישאר באותו המקום כאשר הוא יתהפך.
לעומת זאת, הרשעים אינם פועלים מעומק הלב אלא בצורה חיצונית. לכן כשמתעוררים קשיים וייסורים הם לא ימשיכו כמו בעבר. אם יתהפך הגלגל בחיים שלהם, הם לא ימשיכו לעשות את הטוב. כתוצאה מזה, הקב"ה הופך אותם ומכלה אותם.
כמו שכתוב: "ויש להוסיף ביאור דמעשה צדיקים נעשה ברעותא ועומקא דלבא בנקודה הפנימית שבלב על כן אין לה שינוי והוא כמשלח נקודה בתוך העיגול, דאף שיהפך הכדור ממעלה למטה תשאר הנקודה בתוכה על עמדה כמו שהיה, מה שאינו כן מעשה רשעים דאף שעושים מעשים טובים אינם עושים מרעותא דלבא רק בחיצוניות, ממילא כשיהפך עליו הגלגל ישתנה מכל וכל:" (שם משמואל, נצבים שנת תר"ע דף קצז).
משה רבנו, דאג לעם ישראל גם לדורות הבאים, לכן הוא גרם לכריתת ברית בין הקב"ה ובין עם ישראל. המשמעות של הברית הזאת היא לבטח את הדורות העתידיים.
אם יפלו במעשיהם, ולא יקיימו את התורה הקדושה, הקב"ה ידון אותם לזכות. כאשר החטאים לא יחשבו כדבר הנובע מפנימיות עם ישראל, אלא מדבר חיצוני.
הקב"ה יזכור את הברית שנחתמה בימי משה רבנו, המעיד על הפנימיות של עם ישראל שהוא כולו טוב.
מכאן אנחנו מבינים יותר, מדוע פרשת נצבים נקראת תמיד לפני ראש השנה.
אי אפשר לנצל את הכוח הטמון בימים הנוראים ללא הכנה מוקדמת.
למעשה כל שבוע, ביום השבת אנחנו חוזרים לשורשים ולפנימיות הטמונה בתוכנו.
יום השביעי-השבת, רומז על הנקודה האמצעית.
בעולם יש 6 קצוות: למעלה, למטה ו-4 רוחות השמים. השבת מהווה הנקודה המרכזית והפנימית שאינה משתנה.
זה בדיוק כמו מעשי הצדיקים שאינם משתנים בהתאם לתהפוכות החיים.
גם ראש השנה מייצג את הנקודה האמצעית, כאשר הוא חל בחודש השביעי.

שבת וראש השנה הם הנקודה השביעית, ומסמלים את עומק הלב ופנימיות האדם.
בראש השנה דנים את האדם על פנימיות המעשים שלו ועד כמה הוא הצליח להוציא החוצה את כוחות הפנימיים הטובים שלו.
התפקיד של השופר הוא לעורר את פנימיות האדם ולהרעיד אותו.
הקול הפשוט והעמוק היוצא מהשופר, נכנס ישר לתוך הלב של כל יהודי ויהודי.
כמו שכתוב: " וזהי מצוות שופר באש השנה, דהוא לעורר את הפנימיות הלב, דלבות ישראל בעצם הם טוב רק מכוסים בלב האבן וצריכין לסלק האבן,.." (שם משמואל, נצבים שנת תר"ע דף קצח).

ביום שבת, אין לנו צורך בהתעוררות נוספת בעזרת השופר, כי עצם קדושת היום פועלת בצורה זהה לשופר.
לכן אין אנחנו תוקעים בשופר בראש השנה כאשר החג חל בשבת, כמו השנה.
איך ניתן לממש את הדברים הנפלאים של ה'שם משמואל' לימינו?
לא כל אחד מרגיש את הצורך של בנין בית המקדש, חידוש עבודת הקרבנות והתגלות המשיח. יש אפילו שלועגים לאלה שמאמינים בגאולה השלמה, ומכנים אותם ה'משיחיים'.
כנראה שפנימיות הנשמה היהודית שלהם עדיין מכוסה בשכבה עבה של אבן.
עמוק בתוך כל יהודי ויהודי, הניצוץ קיים, נותר רק להוציא אותו החוצה.
עלינו לשאוף להמשך תהליך הגאולה, לאחר שזכינו לעלות לארץ ישראל מכל הגלויות.
עלינו לבקש מעומק הלב את חידוש עבודת הקרבנות, בנין בית המקדש, חידוש הסנהדרין (לא בג"ץ) ולבסוף כינון שלטון של מלכות בית דוד (לא הכנסת).
תקיעות השופר באות לעורר אותנו כדי להוציא החוצה את פנימיות הנשמה שלנו, הן ברמה האישית, הן ברמה הלאומית.
בע"ה, נזכה להתעורר השנה, ולרצות מעומק הלב את הגאולה השלמה, בב"א.

הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה ומרסל מזל טוב בת פתחון ולעילוי נשמת אבי מורי, יוסף בן שבה שנפטר ב ה' תשרי.